תבלינים לא מוסיפים רק טעם לאוכל, הם מוסיפים גם בריאות לחיים. חלקם יכולים להגן על הלב, אחרים יכולים למנוע סרטן, ותתפלאו – לפעמים מספיק רק להריח אותם.
אף ארוחה לא תהיה טעימה בלעדיהם, מסעות ארוכים התקיימו בגללם ולא מעט מלחמות פרצו כדי להשיג שליטה במסחר בהם: תבלינים נמצאים בשימוש כבר אלפי שנים. כשחושבים על תבלינים, חושבים על טעם, אבל מאז ומתמיד ייחסו לתבלינים סגולות בריאותיות רבות.
מחקרים מהשנים האחרונות מאשרים את היתרונות הבריאותיים של התבלינים. הנה כמה מהבולטים ביותר, אל תפספסו יום אחד בלי להשתמש בהם:
הכורכום הוא האבקה המתקבלת לאחר טחינת שורש הצמח Curcum longa, קרוב משפחה של הג’ינג’ר.
הכורכום עשיר בחומרים נוגדי חימצון. אחד מהם, הכורכומין, נחשב לפעיל ביותר ונמצא שיש לו יכולת נוגדת דלקת בנוסף להיותו נוגד חימצון. משערים שהכורכומין מגן על הדנ”א שלנו מפני נזקים וייתכן שבכך מונע סרטן.
כורכומין עשוי גם למנוע חימצון של כולסטרול בגוף. מכיוון שהכולסטרול המחומצן הוא זה ששוקע בדפנות כלי הדם, תהליך שמוביל למחלות לב וכלי דם, הרי שמניעת חימצון הכולסטרול עשויה להפחית את הסיכון למחלות אלו.
בעקבות שכיחות נמוכה של אלצהיימר בקרב קשישים בהודו, מדינה בה צריכת הכורכום גבוהה, נבדקת בעשור האחרון האפשרות שכורכום מפחית את הסיכון לאלצהיימר. משערים שהכורכומין יכול להגיע למוח ולמנוע שם את הצטברות חלבוני עמילואיד־בטא שגורמים למחלה, ואת הנזק החימצוני שנובע מנוכחותם.
כורכום עשיר באשלגן ובברזל: כפית אחת מכילה כ־1% מכמות האשלגן היומית המומלצת לגברים ולנשים, כ־5% מצריכת הברזל היומית הדרושה לנשים ו־11% מזו הדרושה לגברים.
כדאי להוסיף כורכום לכל התבשילים, ירקות, דגנים, קטניות, בשרים ודגים ואפילו לשמן שמטגנים בו לשמירה על איכותו בזמן הטיגון.
קינמון הוא למעשה קליפה פנימית טחונה של ענפי עץ מסוג “סינמוניום” שמוצאו בסרילנקה.
ממחקרים על בעלי חיים ועל תרביות רקמה של תאים (תאים של בני אדם שמגדלים במעבדה) עולה כי הקינמון מכיל חומרים בעלי פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חימצון, מפחיתת כולסטרול, מונעת גידולים ומשפיעה על מערכת החיסון.
משערים כי חומרים שמכיל הקינמון גורמים להפחתה קלה של רמות הסוכר בקרב חולי סוכרת סוג 2. החומרים הללו גורמים לקיבה להתרוקן לאט יותר ובכך מואט קצב עליית רמת הסוכר בדם. בנוסף, החומרים בקינמון משפיעים, כנראה, על תאי הגוף וגורמים להם להגיב טוב יותר להורמון האינסולין ובכך לשפר את איזון הסוכר.
הקינמון מכיל שמנים שמונעים גדילה של חיידקים ופטריות ובכך מהווה חומר משמר טבעי. ואחרון חביב, ייתכן שמספיק להריח קינמון כדי לשפר את פעילות המוח: בניסוי בו נתנו לנבדקים להריח קינמון מצאו שהשיגו ציונים גבוהים יותר במבחני קשב וזיכרון בעוד שריחות אחרים לא גרמו לאותה ההשפעה.
בכפית אחת של קינמון ברזל בכמות השווה ל־5% מהקצובה היומית המומלצת לנשים ו־11% מזו הדרושה לגברים.
כדאי להוסיף קינמון למאפים, אבל לא רק: אפשר גם לערבב עם יוגורט, לבזוק על פירות ולהוסיף לקפה.
הציפורן מופק מפרחים מיובשים של עץ הציפורן, שמוצאו מאיים ליד אינדונזיה. כל פרח כזה נקרא “מסמר” ציפורן וניתן גם להשיגו טחון.
ציפורן מכיל מגוון חומרים בעלי פעילות נוגדת חימצון ונוגדת דלקת. לאחד החומרים בציפורן, יוגנול, יש השפעה משככת כאבים ואנטי־בקטריאלית ולכן ציפורן נמצא בשימוש גם ברפואת שיניים ובתרסיסים לגרון.
הציפורן הוא מקור מעולה למינרל מנגן, כפית אחת של ציפורן מכילה כ־33% מהקצובה היומית המומלצת לנשים ו־26% מזו הדרושה לגברים.
בזכות הטעם המתקתק, הציפורן מתאים ללפתנים, משקאות מתוקים, קינוחים, מאכלי פירות וכמובן, איך לא – עוגת דבש.
התבלין כמון הוא למעשה זרעים טחונים של הצמח Cuminum cyminum, קרוב משפחה של הפטרוזיליה.
על פי מחקרים, הכמון עשוי להגביר הפרשה של אנזימי עיכול מהלבלב ובכך לסייע לעיכול תקין ולמניעת גזים. מכמון בודדו שני חומרים בשם אפיגנין ולוטאולין שהדגימו פעילות נוגדת סרטן.
הכמון הוא מקור מעולה לברזל. כפית כמון מכילה 16% מהכמות היומית הדרושה לנשים ו־35% מזו המומלצת לגברים.
נראה שלא במקרה כמון מלווה תבשילי קטניות למיניהם כמו מג’דרה, מרק שעועית ועוד. הוסיפו אותו גם לתבשילי בשר ולקציצות.
פפריקה מופקת מפלפל צ’ילי חריף מיובש וטחון או משילוב של פלפל אדום רגיל ופלפל צ’ילי.
החומר שמקנה לפפריקה את חריפותה נקרא קפסאיצין, ומייחסים לו יכולת לחסום חלוקה של תאים סרטניים ויכולת נוגדת דלקת. מחקרים על חולדות מצאו שקפסנתין, חומר נוסף שמכילה הפפריקה, גורם לעלייה ברמות ה־HDL (הכולסטרול “הטוב”) על ידי השפעה על הגנים.
פפריקה עשירה בחומרים ממשפחת הקרוטנואידים שחלקם הופך בגוף לוויטמין A. למעשה, כפית אחת של פפריקה מספקת יותר מ־100% מהכמות היומית הדרושה של ויטמין A לגברים ולנשים. כפית של פפריקה מכילה גם כ־3% מהכמות היומית של ברזל המומלצת לנשים ו־6% מזו הדרושה לגברים.
הוסיפו פפריקה לרוטב עגבניות, למרקים ולתבשילי בשר.
האבקה השחורה הזו היא למעשה פירות מיובשים וטחונים של עץ הפלפל (לא להתבלבל עם הפלפל שבסלט שלנו ששייך למשפחת הסולניים והוא רק שיח). הפירות העגולים נקטפים בעודם ירוקים, ומיובשים בשמש עד להשחרתם. אם מייבשים אותם זמן קצר יותר מקבלים את התבלין פלפל לבן.
פלפל שחור מגרה את בלוטות הטעם בלשון, אשר שולחות איתות לקיבה להגביר את הפרשת החומצה שבה. מכיוון שהחומצה בקיבה חיונית לעיכול תקין, מייחסים לפלפל השחור סגולות של שיפור עיכול ומניעת גזים. גם התבלין הזה עשיר בחומרים נוגדי חימצון ונוגדי חיידקים.
כפית אחת מכילה כ־3% מהצריכה היומית המומלצת של ברזל לנשים וכ־6% מזו המומלצת לגברים.
כדאי להוסיף פלפל שחור לכל מאכל: סלטים, מרקים, תבשילי דגנים או קטניות, בשרים ודגים, ביצים ומוצרי חלב.
חשוב לזכור, למרות תוצאות מבטיחות במחקרים על תאים מחוץ לגוף ועל בעלי חיים, עדיין דרושים מחקרים על בני אדם כדי להוכיח את הסגולות הבריאותיות של התבלינים, במיוחד בכל הקשור להשפעתם במניעת סרטן, תהליכי דלקת ומחלות לב.
כדאי לדעת שאין מזון בודד או חומר מסויים שימנע מחלות ויגן על הבריאות שלנו, אלא תפריט מגוון ומאוזן שמכיל גם שפע מזונות מן הצומח. בתפריט כזה, יש לתבלינים מקום של כבוד והם גם יכולים להחליף רכיבים פחות רצויים כמו מלח, סוכר ושומן.